לפני כמה ימים כתבתי את הפוסט הבא. מאוד רציתי לתת לאישה שאני מלווה את התחושה שהיא לא לבד, הרי כמעט כל אישה שאני מדברת איתה, מספרת לי את אותן התחושות. לרב הפוסטים שלי אני מקבלת חשיפ, עניין, תגובות.
ונחשו מה, על הפוסט הזה קיבלתי מעט מאוד התייחסות.
האם אתן חושבות שזהו נושא תלוש? שנשים לא חשות פחד להיות לבד? שכולן מתאהבות בילדיהן כשהן יולדות?
ולצערי, עדיין יש קשר שתיקה.
מה דעתכן?
תעזרו לי לעזור לה.... אם חווית דיכאון לאחר לידה בעבר, אם באיזשהיא תקופה הרגשת שנפרדת מהחיים הקודמים שהיו לך בעל כורחך, רק תכתבי לה כאן שזה עובר אם את מוקפת ומטופלת בבקשה ספרי כאן שהיא לא לבד תקדישי רק דקה כדי לכתוב מילה חמה... כשאת למטה, מאוד מרפא ומעודד לשמוע שאת לא לבד כשאת חושבת שהמחשבות הרעות לא ילכו לעולם., אוהבת אתכן ומבטיחה להמשיך לעודד ולתת כח.... לפני כמה ימים כתבתי את הפוסט הבא. מאוד רציתי לתת לאישה שאני מלווה את התחושה שהיא לא לבד, הרי כמעט כל אישה שאני מדברת איתה, מספרת לי את אותן התחושות
Comments