החיוך שמאחורי התמונה

מכירים את התמונות האלה שאת מחייכת? שמחה וצוהלת? "זוהרת" הם אומרים?... אז אנחנו כבר יודעים שתמונות משקרות וזו אחת מהן. יש לי תמונה שמבחוץ אני מחייכת אבל... היא צולמה קצת אחרי שצרחתי על אמא שלי או בעלי (או שניהם יחד) התבאסתי על אבא שלי שהוא לא עוזר, התמרמרתי על הבן הבכור (בן שנתיים) שנראה לי אז עצום בגודלו ליד התינוקת הקטנה איך הוא מעז לעשות לה את זה... ועוד כל מיני תחושות של כאוס, בלאגן ובעיקר עצבים בגוף. תחושת מחנק, מחשבות על האם זה הבוקר של היום.... זה היה כל כך מזמן.. עכשיו כבר חמש אחר הצהריים והיום בבוקר נראה לי מממממממש מזמן. מכינים אותנו שזה "לא קל" להביא ילדים לעולם. אני לא חושבת שמישהו מפרט מה זה הטירונות הלא נגמרת הזו. אין אפטר, אין יציאה לשבתות, אין רגילה. יש לך מפקדים קטנים, מנכ"לים ומקבלי החלטות... ואתה איזה בורג במפעל הזה שנקרא משפחה.... היי היי היי, כולה רציתי להיות אמא, להרגיש מה זה. אפשר שנייה הפסקה???

אז זהו, שלא. אבל אפשר לארגן את הדברים ככה שהכניסה לעולם האימהות תבוא יותר בקלות. זה בסדר שאת חשה ככה. אספתי בשבילך רעיונות רבים יככלו לשדרג לך את החוויה. אני במרחק שיחת טלפון ממך. #הידולה