יש משהו מפחיד בלילה הראשון שאחרי הלידה. אני עדיין בבית חולים, שוקלת ביות מלא וכבר מספיק חכמה להבין שהשינה חשובה. מאוד. הלידה בטח לא תהיה גן שעשועים ואני אהיה נרגשת. ציפיתי לבייבי כל כך הרבה ועכשיו...מה אני אמורה לעשות איתו? מתי היא רעבה? מתי הטיטול שלו מלא? אמרו לי שאדע מה לעשות אבל.... היי, מאיפה אני אמורה לדעת? לא נולדתי באוהל עם עוד עשר נשים שילדו לידי עם עוד 13 אחים ואני לא מבינה על איזה "אינסטינקט" כולן מדברות, יש כל כך הרבה עיצות סותרות . ואני? אני באמצע. קצת מודאגת מהרגע שאשמע בכי ואתחיל להזיע... אני רוצה לספר לך שאת לא היחידה שחוששת. זה בסדר. החדשות הטובות הן, שגם במקרה הזה יש לי שני פתרונות מעולים עבורך. הראשון- פשוט תרימי טלפון, נדבר על סימני רעב ועייפות, על מקלחת ראשונה, טמפרטורת החדר, בגדים, חבל התבור, אפילו על שמיכה ומהי ערכת לידה, נשוחח אם תרצי. השנייה- אהיה איתך בלילה הראשון בבית החולים. אתן לך לנוח, אהיה שם כשתרצי להתחזק לפני שהכל באמת מתחיל. כי הדרך עוד לפנייך
אני במרחק טלפון אחד ממך. ושיהיה בשעה טובה ושתחזרי בידיים מלאות. #הידולה . .
Comments