top of page

חופש. באמת.

⁠לפעמים אנחנו מפתיעות את עצמנו.

הייתי בטוחה שכאשר אני אצא לחופש, אוכל לצלם תמונות שמתאימות לתוכן, יעלו בי עוד רעיונות לפוסטים..

מי שעצמאית יודעת: את לא באמת בחופש לחלוטין.

צעדיי מדודים.

הנשים שאני מלווה, מטיילות איתי גם בעמק הדורו בפורטוגל והקאבל הזה שנקרא "עבודה" לא באמת מתנתק.


אבל אז האסימון נפל. הבנתי שאני לא יכולה רק לדבר על הפסקה במסגרת העבודה שלי

אני חייבת לתת דוגמא אישית.

נאה מציעה, נאה מקיימת!

אני אומרת "צאי, נקי את הראש, כמה דקות, שעות. בלי טלפון אם אפשר"... ואני? האם אני יכולה להפסיק לתכנן, לדמיין, לכתוב לעצמי תזכורות ב טו-דו-ליסט?


ואיכשהוא הצלחתי, במודע ולא במודע.

לא חשבתי על כלום, שמתי בצד לכמה ימים ה כ ל

הייתי עם ההורים שלי, נהניתי מהם

לא חשבתי על זויות צילום מחמיאות

שמעתי סיפורי סבתא (דו משמעי)

דברים שמעולם לא ידעתי עליהם, גם אחרי כל כך הרבה שנות קיום על הפלנטה.

שאלתי שאלות שאף פעם לא היה לי זמן להמתין לתשובה או פשוט לשים לב להבעות הפנים. באמת.


בכל סיום יום התארגנתי ל "מופע המרכזי" של עוד אגדות שיצאו מהקופסא.

התגלגלתי מצחוק

הייתי שוב ה"ילדה של ..." ולא אמא של, אישתו של.."

קיבלתי דמי כיס (זה תמיד כייף)

ונשיקת בוקר אור

נתתי לאמא יד כשחציתי את הכביש

הסתכלתי עליהם גאים בי כמו שאני גאה בילדיי

שמעתי סיפורי לידה מבלי להיות בתפקיד

התבוננתי בהעברות הבין דוריות (החיוביות לשם שינוי, כי את השליליות אנחנו מוצאים מיד)


שיחררתי כל מחויבות גם כשקיבלתי ווטס אפים של היסטריה


ונזכרתי בתקופה שלאחר הלידה:

העצירה הזו בלתי אפשרית

ויחד עם זאת, אם נשכיל לקחת כמה דקות של מרחב פרטי, דקות בודדות

המחשבה תתעורר

והמרחק שתקחי לעצמך

יעשה את שלו


תקבלי שקט רגיעה ומנוחה אמיתית לנשמה.

חופש. באמת



#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה, דולה פוסט פארטום. מנחת מעגלי נשים ועיבוד חווית לידה


איך זה מרגיש לצאת לחופש עם אמא ואבא
יצאתי לחופש. באמת

.⁠


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page