top of page

כל מה שאת רוצה זה "לצלוח את היום"



"האמת, זה ממש מביך אותי... הייתי כזו עצמאית, השעות עברו לי בטיסה ופתאום אני מוצאת את עצמי מחכה שהוא יגיע. לא רוצה להיות איתה לבד"

"זה מרגיש לי כמו נטל רגשי ענקי שאני נושאת על הכתפיי ורק המחשבה שקשה לי להיות לבד ממלאה אותי בפחדים. מה, אני לא מסוגלת להיות איתה לבד ?"


אני מסתכלת עליה בחמלה וכל כך מזדהה... מהדהדת ושואלת לעומק על אותו חשש. מספרת כמה שזה טבעי וכמה שאני מבינה את תחושת האחריות.

תחושה שנובעת מאכפתיות, מרצון להיות טובה לילדה שלה. פחד שלא תענה לכל צרכי הילדה שלה...



אני מחבקת אותה בהבנה

ביחד אנחנו חושבות מה יכול לעשות לה טוב. הדבר הראשון שעולה הוא מעגל תמיכה. חברות שית שיבואו לבקר לזמן מוגבל. כמו שאומרים "בין לבין"

גם להסכים לעצמך להיות איתה לבד

וגם להיות מוקפת

בנוסף מעגלי נשים, ליווי התפתחותי, חוג אמא, משהו שתרגישי חלק מקבוצת השוות.


השינוי הגיע אחרי שבועיים או שלושה (אחרי שבן הזוג כבר חזר לעבודה)

כבר היה לה את הביטחון בקשר שלה עם התינוקת ובעיקר קשר של ביטחון עם עצמה


כבר לא הייתה צריכה לצלוח את היום היא פשוט עברה אותו. ובטוב


#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה, דולה פוסט פארטום ומלווה בתהליכי עיבוד לידה

שיגיע כבר הערב והוא יחזור הביתה
לצלוח את היום עם תינוק

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page