בנובמבר 22' השתתפתי בכתבה על הפרעת קשב והגילוי שלה בגיל מאוחר ומבחינתי, הכי חשוב, מה קורה לנשים לאחר לידה, עם הפרעת קשב.

טוב, אני מודה שעל אף היותי רהוטה ובעלת כושר ביטוי, נבלעו לי המילים. הרגשתי שאני חוזרת על עצמי (מזל שזה נחתך) ולא מצליחה לבטא את הקושי האמיתי שנשים חוות לאחר לידה ועוד נשים עם הפרעת קשב.
אז עכשיו, כשמערכת העצבים שלי נרגעה, אני יכולה להגיד את מה שרציתי.

קשה לאחר לידה, מאתגר לכולנו. וזה לא מתוך היתמסכנות. עודף המשימות והאחריות הוא באמת כבד על כתפינו. גור אדם תלוי ב100 אחוז בנו. ובריכוז שלנו. אי אפשר לזגזג, אי אפשר לשכוח, אי אפשר להגיד ”לא נורא, אח"כ..." על נשים עם הפרעת קשב זה יושב בנקודת החרדה.

מה אם אכשל? מה אם לא אשמור עליה כמו שצריך? הרי את הסנדוויץ' מהתיק אני לא תמיד זוכרת להוציא.
בכביש אני יכולה להיות סכנה, אם אני לא ממש מרוכזת
בעבודה ובלימודים יש לי נטייה להתפרץ- אז אני אהיה מהאימהות הצועקות האלה?

והמשימות- אוי המשימות.... פחד אלוהים משתק. מתי היא אכלה שתתה, התפנתה, למה היא בוכה? זה ריפלוקס? עכשיו היא אמורה להרים את הראש? היא רואה? כמה ינקה, זה מספיק? לא מספיק? עיכרתי את הבקבוק?..

א מ א ל ' ה

אז היום- אחרי שבראל ואמבר בגרו והם כמובן, גילו לי עוד על עצמי, אני מסייעת לנשים לאחר לידה בנקודה הזו וגם לנשות קשב. ככה קמה לה הקבוצה המופלאה אמא בהפרעה - הבית לנשים עם הפרעת קשב יחד עם מיכל קירלי ובתמיכתה של רונה שטיינברג

אז אני סלבריכוז 2:50 שניות לכל מי שלא צפה.
אל תגידו- מי צריכה את זה- תנו מתנה לאישה שילדה, ליווי לאחר לידה.