זה קורה לי המון...
היא מתקשרת אליי
או שולחת הודעה
מבקשת את הנוכחות שלי לצידה.
מנסה לקבוע איתי
מנסה למצוא חלון זמן
מהססת
לבסוף מצליחה
יממה לפני המפגש את חוזרת בך, יש לך היסוסים והתנגדויות פנימיות "אני מאוד רוצה לדבר איתך אבל זה לא מסתדר לי"... לא ישנתי בלילה, היא חולה"
וככה הימים חולפים עד ששוב היא אוזרת אומץ להרים טלפון
לפעמים זה מרגיש לי מעט מאוחר מידי
ממש כמו באוטו שלנו, שנדלקת נורה ואנחנו ממהרות, מקוות שהיא תכבה מעצמה...
ואז נתקעות בכביש מהיר.
היא מתקשרת עם דמעות בעיניים
ממש לפני נקודת שבירה, על קצה הצוק
לפעמים יש טעם לחכות, לפעמים את לא רוצה להתמודד עם כלום וזה בסדר אבל לפעמים כל כך חבל לי...
אולי לא שמרת על עצמך? את כבר לא אוכלת ולא ישנה ורגשות האשמה משתלטים על כל חלקת אופטימיות.
וכמה טוב היה לשוחח כשהרמת טלפון וביחד הורדנו 8 קילו מהלב והחיוך שלך הופיע
אל תחכי לרגע האחרון, אל תחסכי על עצמך
אל תחכי לנקודת השבירה כדי לשוחח איתי
זה בסדר להסס וזה בסדר לבקש חיבוק וכלים
אני כאן בשבילך
#הידולה- מכילה נשים לאחר לידה דולה פוסט פארטום
052-5381290
כשאת מהססת לפנות אלי התנגדויות פנימיות ונקודת שבירה