"הסיבה שבגללה" היא פינת ההומור שלי לנשים לאחר לידה, והיא, איך נאמר, טבולה בקורטוב של ציניות. אם אי אפשר לשנות את זה, לפחות נצחק על זה.
היום חרגתי ממנהגי והפינה נטולת ציניות ומוקדשת לנעמה, מיכל, מור, רעות ולעוד חברות טובות, באמת טובות שהכרתי בזכות הילדים שלי. חלקן בשנות חייהם הראשונות, בגינה ועם אחרות, הקליק קרה בגילאי גן ובית ספר.
ספרי לי, לכבוד יום הולדתי, על החברה שהכרת עם הילד או הילדה, את הבסטי מתקופת ההריון... את זו שאספת ואת כל כך מודה לבייב ישלך על ההיכרות הזו, שבלעדיו/יה זה לא היה קורה
הייתי יושבת בגינה עם הפירות הקלופים ו.. איך נאמר, שמחה מאוד שיש לי גם חברת נשים לשוחח איתן. לפעמים השיחות היו על "מה את מכינה הערב?" ולפעמים צללנו, בלי להבין איך זה קורה, לדיכאון לאחר לידה, הקשר עם החמה, גירושין, סקס ומבחר כאבי לב.
חלק מהנשים נדדו מחיי עם הגיל והמרחק.
וחלקן נשאר.
גם כשהילדים בגרו, יצאו למסגרות שונות והן עדייו רשומות לי כ "מיכל, אמא של צור, בראל" (בראל וצור אגב, לא התראו כבר שנים אנחנו לעומתם, מתעדכנות לעיתים וחולקות מחשבות סודיות....)
אז מה אני באה להגיד לכן היום, בנימה אופטימית זו? לא הכל קשוח בתקופת הינקות, הצבעים המאיימים להשחיר את התקופה הזו יתבהרו ובמקומם יכנס לא מעט ורוד, וירוק ותכלת שמיים וצחוק חברות ולא רק ילדים.
#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה ואופטימית חסרת תקנה
@micmash
@naama.hod27
@yehuda_mor
@reut.goldman