"לא בדיוק ילדתי... עשיתי קיסרי" ככה היא אמרה לי כשביקשה לעבד את חווית הלידה שלה. ואני מחזירה בשאלה כדי להבין בדיוק את כוונתה "מה זאת אומרת לא ילדת?" "את יודעת, הייתי שם, יילדו אותי, לא ילדתי כמו כל הנשים, וגינלי, הייתי בקיסרי חירום, הרופא יילד אותי"....
***********
אם זה היה תסריט השיחה רק עם אישה אחת, הייתי חושבת שזו חוויה אישית סובייקטיבית אבל ככל שחולפות השנים במקצוע, אני ממש מגלה את הדפוס: נשים שחוו לידה קיסרית חשות שאיכשהו בגלל נסיבות שונות, נגזלה מהן הזכות ללדת כמו אימותינו משחר ההיסטוריה. תחושות אשמה, חוסר שליטה והרבה אכזבה עולה מהשיחות. תחושה של פאסיביות, תחושה שלא חברת לקבוצת האימהות ואולי, אולי לא מגיע לך להיות אמא "כמו כולן" (כמובן שאני מקצינה) אבל זו באמת תופעה רווחת. כל משפט "שכלתני" כמו "הרי היית שם, החזקת אותו בבטן תשעה חודשים", לא באמת משפרים את הרגשתך...
אז ראשית, אם ילדת בניתוח קיסרי, ראי זה פלא, את לא לבד וממש דיברתי מגרונן של עשרות נשים שאני פוגשת. תחושה פאסיבית, חלום שמתנפץ לתמונת פייסבוק או אינסטגרם מושלמת, יש כאב גדול בפער בין מה שדמיינת למה שקרה בפועל.
אל תדחיקי בכאב הזה להיעלם. תני לו מקום, חבקי אותו... ככה תוכלי באמת להכיר אותו, להתקרב ולהגיד לו שלום ואז... אז יקרה הקסם.
אני כאן עבורך @הידולה – מכילה נשים לאחר לידה ועיבוד חווית לידה