כשיוצרים איתי קשר ומבקשים שאגיע להרצאות, זה מביך אותי.
המילה "הרצאה" גורמת לי להרגיש משהו מורם מעם. אני לא מרצה באוניברסיטה, אני מייצרת מעגל נשים, שיח מכיל, לפעמים אנחנו עובדות, כותבות או חושבות ביחד אבל אני בטוח לא עומדת מול כיתה ותלמידות השבוע הייתי במעגל נשים מדהים ומרגש. זו שנה שנייה שאני מגיעה לקרית מלאכי לעמותת "תוצרת הארץ" שקמה כדי לאפשר לצעירים בישראל לקחת בעלות על העתיד שלהם. אחת מתוכניות הדגל היא פעילויות לנשים לאחר לידה וחיזוק התא המשפחתי. פגשתי 12 נשים מדהימות עם תינוקות רכים. כמה כייף היה לראות אותן אוכלות ארוחת בוקר בנחת, בלי שאף אחד יפריע.
חלק מהמפגשים אנחנו מדברות על הקשיים והאתגרים לאחר הלידה אבל הפעם זה לא היה רק זה. הפעם דיברנו גם על מה שהפתיע אותנו לטובה. תנועה חזקה של שמחה ועוצמה עלתה בקבוצה: התפקוד של האנשים שסובבים אותנו, עזרה של הילדים הבוגרים, התמיכה מהאחים ומבני הזוג לאחר קיסרי או בכלל, היתה מדהימה.
עצם העובדה שזה לא מובן מאליו, היא המדהימה פה. כל אחת יצאה עם התחושה שיש לה על מה להודות (לאחר שהכרנו בלא מעט קשיים) אז אנחנו אמנם מלאות באתגרים אבל גם יודעות להוקיר תודה תודה לניסים שמזמין אותי שנה אחר שנה כחלק מ"תוצרת הארץ"
ותודה לכל הנשים שפתחו את הלב, שיתפו פעולה, צחקו ואכלו בנחת.
#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה, דולה פוסט פארטום ומנחת מעגלי נשים
