top of page

שכחתי מי אני

"לפעמים נדמה ששכחתי מי אני.. אני בשביל כולם אבל איפשהו על הדרך, שכחתי אותי"
"אני כבר חצי שנה בטירוף הזה, שלא תביני לא נכון, אני שמחה שילדתי, אבל לא תיארתי לעצמי שלא יהיה לי רגע לשאול את עצמי מה א נ י רוצה... "
"כל תשובת הלב לקטנצ'יק... הוא באמת מתוק אבל אני מרגישה בודדה קצת, נעלמה לי שמחת החיים, כאילו אין חיים אחרי ***..."

משפטים אמיתיים מנשים מקסימות ואמיתיות והמשותף לכולן הוא תחושת חוסר היציבות. השינוי הזה שיש בו שתי פנים. השמחה האדירה על ילד בריא ושלם והכאב על השינוי הגדול שחל בך ולא תיארת לעצמך שכך הוא יראה. תשומת לב טבעית נודדת לכיוון אחר ואין עדיין שיווי משקל.


"יופי, מאוד נחמד לדעת שאני לא לבד, אז עכשיו אני יודעת שיש עוד נשים שמרגישות ככה, תכל'ס הילה, לא מעודד"

אני מאוד מבינה. צרת רבים יכולה להרגיש לפעמים כמו נחמת טפשים:


1️⃣ נסי להבין מה חסר לך? מה מעציב אותך בדיוק? חשוב לך "לחזור" לעצמך? עצמאות? אולי חסר לך סדר יום משלך? לפני הכל, בואי נברר ממה נובעת התחושה

2️⃣ סדר יום. לך, האמא. לא רק לילד. שימי לב מה את אוכלת, כמה את שותה. האם את ישנה? הגוף שלך יגיב טוב יותר כשיקבל גם הוא את מה שהוא צריך. את פרח שפורח מחדש ומצמיח עוד ענפים (-: תני את התנאים לקבל את עצמך החדשה, האמא.

3️⃣ התקופה הזו מבלבלת. מאוד. תקופה לא מאוזנת שאת נדרשת לבנות בה את הזהות שלך מחדש. חמלה- תחמלי על עצמך ועל זה שאת עדיין לא לגמרי באיפוס . ואם את מקבוצת הנשים שרגילות שהכל בליטה, אני מניחה שהגעת להרבה מצבים מאתגרים. חבקי גם אותך, זה עוד יתייצב.


#הידולה – מכילה נשים לאחר לידה, דולה פוסט פארטום, מנחת מעגלי נשים ומלווה רגשית בתהליכי עיבוד לידה.


Comments


bottom of page