כמה את לא מוערכת לפני שהגיעו הילדים. סיפרו שזה יהיה קשה אבל לא סיפרו עד כמה. לפעמים אני מרגישה כמו בקומנדו או איזה ארגון טרור שבכל שנייה שאני נרדמת, משהו מעיר אותי... רק שלא מדובר במחבל מהסוג הרגיל ... אלא משהו חמוד וקטן שזקוק לי, מחבל שינה
אז מה אני עושה, הידולה? אני כבר ממוטטת ועצבנית:
1. שלב ראשון הוא ספירה של מניין השעות ביממה. כמה שעות ישנת ביממה האחרונה? כמה מתוך השעות האלה היו רציפות? אם לא הגעת לפחות ל 4-5 שעות שינה רצופות, את לגמרי צריכה לישון. בזה הרגע קיבלת הכרה שאת מתנהגת כמו שיכורה.
2. כשהבנת למה את כל כך עצבנית, תלמדי לבקש - דודה, סבתא, שכנה, הזוגי, חברה, חמך היקר. תמצאי מישהו שאת סומכת עליו בזמן שאת פשוט הולכת לנוח. מכינה אוכל/שואבת, מארגנת את הבית למצב שלכולם ברור "אני הולכת לישון עכשיו ואתם מסייעים לי להשיג שינה רציפה"
3. כבר נכנסת לחדר, אבל הראש שלך טרוד. את שומעת אותו בוכה והפריק קונטרול שבך רוצה לצעוק "תן לי אותו" שם את עוצרת. הילד שלך יכול להיות שעתיים בלעדייך. ילדך זקוק לעוד פנים סביבו. זיכרי שגם באוהל האדום, לפני אלפי שנים, גור האדם לא גדל רק עם דמות אחת...שחררי. הכל יהיה בסדר... #הידולה
