בטח קרה לך שהסתכלת אחורנית ואמרת לעצמך..." הייתי נוהגת אחרת היום, עם הידע שצברתי, הגיל.. וההתבגרות הטבעית"
והיום, ממש לאחר ימי ההולדת של שני ילדיי, שאלתי את עצמי
מה היית אומרת להילה של 2010? מה היית אומרת לעצמך היום לו יכולת ללחוש על אזנך?
אז הברור והמובן מאליו שקופץ לי לראש זה "אל תהיה כזו פריק קונטרול"
השמיים לא יפלו אם יהיו בבקבוק 182 מ"ל ולא 180
אם תלכי לישון והכיור ישאר עם כלים/כביסה
שעייפות היא מקור כל הרוע, לעצמך ולזוגיות ואף אחד לא ישלח לי מדלייה בגמר, גם ככה בעוד 10 שניות סל הכביסה יתמלא
ולמה לקרוע את עצמך על להספיק ולרדוף אחרי הזנב של עצמך.
הייתי אומרת לעצמי לא להתמהמה עם הזמנה של יועצת הנקה שתגלה לך שאי אפשר להניק עם לשון קשורה אחורית, גם אם ממש תרצי.
אבל בזמן שאני מלטפת את ההילה של 2010 ומרביצה בה את תורת החמלה והקבלה, אני מבינה משהו גדול יותר:
IT IS WHAT IT IS
כמה ביקורת עצמית?? ואת זה אני צריכה להשיל מעלי באמת
כי כשאת בסיטואציה, מאוד קשה להסתכל עליה מהצד ולהגיד
"את לא חומלת על עצמך... כמה קשה את עם עצמך..."
זה היה מה שזה היה ולכל דבר יש סיבה ומקום. לא ידעת, לא למדת באקדמיה לאימהות.
כנראה שאת התיקון הזה, ואת ההקלה והמזור, אני חווה עכשיו ביום-יום שלי עם כל אחת ואחת שאני מלווה.
וזו השליחות האמיתית. לחמול ולחבק כל אחת מכן
לאהוב כל אחת כפי שהיא,
לא לשנות ולא להזיז,
רק להאיר פנס על היופי והעוצמה שאת מביאה היום,
כדי שתאהבי את עצמך ותחיי בשלום גם ב 2034... 12 שנים מהיום.
#הידולה מכילה נשים לאחר לידה, ומלווה בתהליכי עיבוד לידה.
コメント