- "ניסיתי הכל, הילה, באתי עם המנשא, דאגתי שישן צהריים והבאתי אפילו צעצוע, סדר היום התחרבש ואת לא מבינה איזה עמוס היה לי בערב החג הזה.... כלומר, כייף שזו שנה ראשונה שיש לי אותו אבל הוא היה נודניק ואני חצי מהזמן ניסיתי להרדים אותו"
- "אבל מיכל, מה איתך?" (שם בדוי)
- ".........." שתיקה
- "שאלתי עלייך לא על יונתן" (שם בדוי 2)
- "מה איתי"?? ( המומה, מי שואל עליה...כרגיל, שוכחת שהתקשורת היא דו צדדית)
- "את , את היית רגועה? היה לך נעים??"
- ".........." שתיקה
רק אניח את זה כאן - כשלך לא נוח/ לא נעים/ את חוששת ממה יגידו וחשה לחוצה, הבייבי שלך קורא אותך ומרגיש: לא נוח לו, לא נעים והוא חושש. כשאת יודעת שהשגרה קצת משתנה, שיש מצב שהוא לא יהיה מרוצה, כשאת מפנה את יום המחרת מפעילויות ולוקחת בחשבון שיש מצב שהלילה תצטרכו לעשות תורנויות, את יכולה לנשום ואז החיוך עולה על השפתיים.
תשאלי את עצמך מה מפריע לך, מה יכול לגרום לך להיות רגועה יותר. לא רק התינוקת שלך צריכה לאכול לפני היציאה למשפחה. תדאגי לעצמך וקחי משהו קטן. ככה תוכלי לחשוב בהגיון ופחות אמוציונלי. החגים יכולים לשבש ואני לא אחת מדברת על הצבת גבולות גם לסביבה, אבל כזה באמת קורה אחת לכמה שבועות, אין סיבה לא לצאת קצת מאזור הנוחות ולאפשר לעצמך זמן משפחה או חברים.
ואז, יש מצב שבאמת תהני מאוירת החג
אני כאן לכל שאלה #הידולה – מכילה נשים לאחר לידה ומלווה בתהליכי עיבוד לידה
-
