פעם הייתי מקללת את השעון כשהוא היה מתחיל לצלצל.
מה, איך נהיה פה בוקר? מה את שוב זורחת??? היי חברה, רק רגע! תני עוד איזה תנומה קטנה ואני תכף חוזרת אלייך.
ואז את מתחילה את הבוקר, שיניים, איפור, עקבים ויוצאת ליומך, אחרי שקיללת את השעון שקטע לך את החלום.
ואז הגיע ילד
השעון המעורר נותק, כי מי צריך אותו? יש לי שעון מעורר כל כמה שעות. והשעה 6 בבוקר היא כמעט צהריים בשבילי.
והשמש? פיתחתי אליה יחסי אהבה-שנאה. נכון, היא יפה, הזריחות מכניסות בי אופטימיות אבל גם ים של בעסה שאני עייפה והגוף עדיין כואב.
אותו כאב שהיה עוזב ונעלם בבוקר, עם השעון המעורר. לא זכרתי שנכנסתי לישון עם כאב טפשי כזה או אחר
אז היום אין שעון מעורר ויש כאבי עייפות.
אז אולי בעצם אני כן מתגעגעת לשעון המעורר.....ואת?