בראל בא אלי השבוע ואמר "אמא, אני צריך אוקסיטוצין" זה הבכור שלי... זו הדרך שלו לבקש חיבוק, להתחזק, לקבל כוח, להרגע. ואת הפוסט היום אני מקדישה לבראלי, בכורי שחגג 11 בשבוע שעבר ולמלך, האחד והיחיד "אוקסיטוצין" הלו הוא הורמון האהבה.
זהו הורמון שנמצא אצלנו בדם בשפע מרגע הלידה ועוזר לנו להיקשר, לטפל, להרגע. לאהוב. לחוש נחת. אנחנו חיים בעולם שכולו לחץ. סטרס, אגו. מה אני רוצה להשיג, איך איפה. המון קורטיזול זורם אצלנו הקורטיזול מפריע לנו לתפקד, יכול לשתק ולא מאפשר לנו לחוש אמפטיה. ומה מרגיע סטרס? צדקתן, אוקסיטוצין.
למי יש מרשם? איך נשיג אותו בקלות? 1. תגעו, תחבקו, וצרו קשר עין עם הבייבי- מהר מאוד התקשורת עושה את שלה והאטמוספירה נרגעת בבית. אם את מניקה, תזכרי שהנקה איננה רק מזון. מגע עור לעור עם אבאמא...
2. קשרים חברתיים- כן, כן כשיש לנו אינטראקציה חברתית מופרש אוקסיטוצין, האמפטיה גדלה, אנחנו "יוצאים מעצמנו" ומזדהים עם האחר, בדידות עושה לנו נזק. חברה טובה, לעומת זאת, מסייעת בהפרשת אוקסיטוצין.
3. בגברים ששותפים לגידול ילדיהם , נמצאה כמות אוקסיטוצין זהה לזו של נשים שטיפלו ילדיהם. כשההורמון הזה נוכח אצל בני הזוג, הטיפול בתינוק מחזק. את הזוג, את הביטחון של הילד בעולם ואת הבית.
נשקו וחבקו. ממש כמו שאני עושה כשאני צריכה כח, מזור ואוויר. התרופה הכי טובה שתוכלו לקבל, לא עולה כסף, לא צריך בשבילה מרשם רופא ולא לחכות שיפתחו את הסופר פארם.... מזל טוב, בני בכורי, שאתה מחובר אלי כך כך ויודע לבקש בדיוק את מה שאתה צריך. (בפרק הבא, "אמא אני צריך דופמין (-: " )
#הידולה - מכילה נשים לאחר לידה