לפעמים אני צינית ובימים האחרונים קראתי המון משפטי גורו/זן/הרבי אמר... ותכל'ס איך עושים את זה? איך "לא פוסחים על עצמי? הרי אני כבר שבוע ימים בתוך איזה ארון ומריחה כמו אקונומיקה... (נו טוב, גם ליוותי נשים ועניתי לטלפונים של נשים שהיו זקוקות לי)
ואז הבנתי – בשבילי זה פסח. אני בחרתי עבור עצמי מה באמת חשוב לי. לראשונה מזה כשנתיים שלא כתבתי אפילו פוסט אחד כל השבוע. כי לי ניקיון פסח הוא בבחינת התחדשות ואביב. הבית עובר דיאטה, הנשמה משחררת אבק מיותר ובשבילי דווקא הפוך על הפוך. ככה לא פסחתי על עצמי. לא רצתי לשום מקום שלא עמד במרכז המטרה שלי. לשחרר את הכלים העודפים, הבגדים הקטנים ולהעביר אותן לידיים שמחות שיעשו בהם שימוש. אני מקדישה את מרבית שעות הערות שלי לנשים והשבוע זו הייתי אני במרכז. (אומנם קצת מאובקת עם אבועגלה על הראש, אבל במרכז)
ואת, את אחרי לידה אז תחשבי גם את על עצמך. מה יעשה לך טוב? על מה את מוותרת בתמורה ללב נקי מעצבים וחשבונות? איך את משאירה לעצמך מקום לחייך גם לעצמך.
אני מאחלת לכל מי שהולכת איתי את המסע הזה, חג אביב שמח. תקופה שתאפשר לכולנו להכניס את קרני השמש ללב ולנשמה. תזכרו כמה התגעגענו אליהן
ואני כאן בשבילך, כמו תמיד, לכל שאלה או בקשה, חיבוק או תלונה.
@הידולה – מכילה נשים לאחר לידה