אז יש לי היום יום הולדת וזה אחלה זמן לסכם שנה מטורפת ולזמן אתכן, אמהות יקרות לטעום מהמסע שלי..ומה למדתי מכל הנשים שאני מלווה ובכלל...
הסקפטיות- מה זה הדבר הזה שאת עושה- את יועצת שינה? יועצת הנקה? שומרת תינוקות כשאמהות ישנות? לא מכירה פוסט פארטום, לא קונה.... אם הסקפטיות תשבור אותנו, ואם לא אאמין בעצמי, אני יכולה לקפל את הבסטה. השליחות הזו ללוות נשים ולא רק לשים זרקור על תינוקות, עוד יקבל את ההכרה לה היא זקוקה. בישראל דולה פוסט פארטום הוא תפקיד לא מוכר, אבל בעולם הוא מוכר וידוע בחשיבותו.
הלבד הזה- אני אשת צוות, רגילה לעבוד עם הרבה מוחות כשכל אחד נותן את המיטב מעצמו, מתוך ה DNA שלו, ממה שהולך בקלות וביחד יוצרים תמונה/ מוצר מצוין.. היום אני צריכה לבנות הכל בעצמי. כשאת עצמאית אין לך ברירה. את גם הפנים ( #ספורטפדלאות) וגם הבאק אופיס והחשבונות. את גם אשת מכירות וגם תלמידה/יועצת לענייני אינסטגרם וצילום ופיתוח עסקי וקריאטיב ומה לא. אז הלבד הזה מוציא ממך כמויות של תעצומות נפש ויכולות שלא ידעת שהם שם...
אינטואיציה- אוי כמה שהיא השתפרה.... הקורונה גזרה עלי ללוות בזום נשים ולא, לא הכל רע בעניין הזה. לפעמים רק מילה, רק הלו למדו אותי המון על מצבה של האישה הנפלאה שאני מלווה מעבר לקו. ולא, הן לא חייבות להיות שכנות שלי כדי שאעבור איתן מסע מדהים.
כל אישה היא עולם ומלואו אבל אנחנו לא שונות אחת מהשנייה כמו שאנחנו חושבות לרובינו יש קווי דימיון. המסע שלאחר הלידה מטלטל את כולנו ואנחנו רק צריכות לדבר, לספר לעולם מה אנחנו צריכות ולא לפחד לקבל עזרה. תאמינו לי, זה משדרג את כל התמונה... נוכחתי לדעת שמי שהצליחה לבקש סיוע (בכל תחום שבחרה מ #מעגליההתחדשות) שדרגה לעצמה את החיים.
ואחרון, לעשור הנוכחי- השיעור הכי קשה שלמדתי ואני עדיין לומדת מידי יום- סבלנות. לפעמים צריך להמתין רגע. פשוט לנשום. כל התינוקות אוכלים בסוף- אין מה למהר להתחיל טעימות בגיל ארבעה חודשים ושעה. כל השיניים תצאנה- אין מה למלא אותם בחומרי אילחוש מגיל 3 חודשים. אין לך מה להריץ אותם עם הליכונים, זה הקצב הדיגיטלי של התמונות שדופק לנו ולא הקצב הפיזיולוגי שלה. אל תמהרי להושיב- הוא ישב כל החיים בכיתה, לארוחה, לשחק מול המחשב. תתחנני שיקום מהכיסא.... תנשמי את הרגע לפני הבייבי מסתכל עלייך בגובה העיניים.
יום הולדת שמח לי כשיש לי אתכן
